דיכאון הוריד אותי עד שהשכן שלי, סקספרט, וחברו, לטינה לוהטת, התכנסו כדי לעזור. סקס נלהב עם הלטינית גרם לי להרגיש שוב בחיים.
כשרוחי הייתה נמוכה, למטה בזבל, השכן שלי, עם התיאבון הבלתי יודע שובע שלו לעונג, הגיע לדפוק. הוא הציע תרופה, תרופה למלנכוליה שלי - לטינה יפה, תמימה, להוטה ללמוד את החבלים. כשהוא הפשיט אותה, חושף את המשיכה שלא נגעה בה, לא יכולתי שלא להרגיש ניצוץ של תקווה. ואז, הצטרף חברי, והוסיף לתערובת המשכרת. הלטינה לא בזבזה זמן, מוכיחה את ערכה, ורעבה להנאה ניכר. היא הייתה משב אוויר צח, מגדלור של אור בעולמי החשוך. כישוריה היו מרשימים, עדות ללהיטותה ללמוד. כפי שהיא עינגה אותנו, תמימותה דעכה, התחלפה בתשוקה לוהטת. עיניה, פעם ביישניות, עכשיו שפופות מתשוקה. המפגש הזה, טעם העונג הזה, היה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לרומם את רוחי. זה היה צעד לקראת עתיד מזהיר יותר, זיק של תקווה בים של יאוש.