מתוסכלת מחוסר הכבוד של בנותיי החורגות המרדניות, אני שוקלת לפתות אותה. הלבוש המגרה וההתקדמות המפתה שלה מציתים רצון טאבו לחקור את המשיכה האסורה שלנו.
אני מטפח מחשבה שובבה על הבת החורגת המרדנית שלי. יש לה שיער אדום לוהט וציצים עליזים שרק מתחננים לתשומת לב. קלטתי אותה מתגנבת עם החבר שלה, וזה מעלה לי את המוח. האם אני צריך להיכנע לרצונות שלי וליהנות איתה קצת? או שאני צריך להיות אבא חורג טוב ולשים קץ לדרכיה הפרועות? אשתי רחוקה, גיסי נשאר לישון, ובני צעיר מכדי להבין. הפיתוי של האסור פשוט חזק מדי. אני לא יכול לעמוד בפני המחשבה לפתות אותה, להראות לה את החבלים. הסיכון מסעיר, אי אפשר לעמוד בפני התגמול. אבל מה אם הוא ישתבש? מה אם אשתי תגלה? המחשבה על זה כמעט מקשה על הזין שלי. אני לא יכול לעמוד בפני המחשבה לזיין את הבת החורגת המרדנית שלי.