האישה הערבית ויולט מאיירס, לחוצה על ידי המחותנים שלה להרות, מבקשת את עזרתו של בעלה. המפגש האינטימי שלהם מסלים, ומציג את הקימורים החושניים של סיגליות. הפעולה המתעוררת מובילה למסקנה לא צפויה, אך מספקת.
ויולט מאיירס לוקחת את העניינים לידיים של בעלה ולוקחת את העניינים לידיים שלו. הוא מזמין חתיך שרירי, בתקווה להפיג קצת מהמתח. התוכנית עובדת, וסיגלית מקבלת בשקיקה את הזר לביתה ולגופה. מראה איברו המאסיבי משגר את הדופק שלה, והיא לא יכולה לעמוד בפני הדחף לשגל אותו. כשהיא רוכבת עליו, היא לא יכולה שלא לחשוב על האפשרות להרות. המחשבה רק מזינה את תשוקתה, והיא גונחת בהנאה כשהיא מרגישה אותו ממלא אותה. מראה ישבנה הגדול של סיגלית מקפץ על גבי החתיך הוא מראה לעין. המפגש משאיר את ויולט מרגישה מסופקת ומלאת תקווה, ובעלה לא יכול שלא לחייך למראה אשתו המסופקת.